ההודעה על "חבילה שמחכה לתשלום" לא באמת רוצה את 5 השקלים שלכם

הונאת SMS על חבילה מעוכבת

בקצרה: הודעות SMS שמבקשות כמה שקלים כדי "לשחרר חבילה" הן ברובן הונאות שמטרתן לגנוב את פרטי כרטיס האשראי, לא את הסכום הקטן. את מצב החבילה בודקים רק דרך מספר המעקב, באתר שמקלידים ידנית. מי שכבר הזין פרטים צריך לחסום את הכרטיס מיד.

הזמנתם משהו מחו"ל לפני שבועיים, ועכשיו מגיעה הודעה: "החבילה שלך מעוכבת, יש להסדיר תשלום של 4.90 ש"ח". התזמון מושלם. הסכום נראה זניח. בדיוק בגלל זה ההונאה עובדת.

קראו גם: הסוללה שבתוך המוצר שהזמנתם היא הסיבה שהחבילה תקועה · החבילה מחו"ל נעלמה? ברוב המקרים לא הדואר הוא זה שיחזיר לכם את הכסף · החנות לא שולחת לישראל? זו לא סיבה לוותר על ההזמנה

למה דווקא סכום קטן

אף אחד לא מתעכב על 5 שקלים. מי שהיה עוצר ובודק דרישה של 300 שקל מקליד את פרטי הכרטיס בלי לחשוב פעמיים כשמדובר בדמי טיפול סמליים. אבל העמוד המזויף לא באמת גובה את הסכום. הוא אוסף מספר כרטיס, תוקף, שלוש ספרות בגב ולפעמים גם קוד אימות שנשלח אליכם, ואחר כך מבצע חיובים גדולים במקום אחר.

השיטה נקראת פישינג בהודעות טקסט, והיא נשענת על נתון פשוט: כמעט כל בית בישראל מחכה כרגע לחבילה כלשהי. התוקפים לא צריכים לדעת מה הזמנתם. מספיק שהם שולחים אלפי הודעות זהות ומחכים שמישהו אחד ילחץ.

איך לזהות הודעה מזויפת תוך עשר שניות

  • הקישור מוביל לכתובת מוזרה: אותיות אקראיות, סיומת זרה או שם שדומה לשם החברה עם תו אחד שונה.
  • אין בהודעה מספר מעקב מלא שאתם מכירים מהאישור של החנות.
  • יש לחץ זמן: "החבילה תוחזר לשולח תוך 24 שעות".
  • העמוד מבקש פרטי כרטיס מלאים עבור סכום של שקלים בודדים.
  • אחרי התשלום מגיע קוד SMS מהבנק, והאתר מבקש שתקלידו גם אותו.

הודעה אמיתית מול מזויפת

מה בודקים הודעה אמיתית הודעת הונאה
מספר מעקב תואם למה שקיבלתם מהחנות חסר, או מספר שלא מופיע אצלכם
סכום תואם לשווי ההזמנה ולכללי המס סכום קבוע וקטן, זהה אצל כולם
בדיקה עצמאית אותו חיוב מופיע כשמקלידים את מספר המעקב באתר הרשמי באתר הרשמי החבילה לא מעוכבת בכלל
פרטים נדרשים תשלום באתר המוכר שלכם פרטי כרטיס מלאים וקוד אימות

חיוב אמיתי כן קיים. חבילה שעוברת את הסכום שממנו משלמים מסים בישראל תגיע עם דרישת תשלום, אבל את הסכום הזה אפשר לאמת לבד, בלי ללחוץ על שום קישור.

הכלל: לא לוחצים, מקלידים

קיבלתם הודעה? אל תפתחו אותה בדפדפן. פתחו את אישור ההזמנה מהחנות, העתיקו את מספר המעקב והקלידו ידנית את כתובת אתר חברת השילוח. אם יש שם חיוב פתוח, שלמו שם. אם החבילה רשומה כ"בדרך", ההודעה מזויפת. גם חבילה שלא זזה חמישה ימים במעקב היא מצב תקין לגמרי, ולא סיבה לשלם למישהו.

כבר הזנתם פרטים? התקשרו לחברת האשראי או לבנק עכשיו, גם בלילה, וחסמו את הכרטיס ובקשו לבדוק חיובים מהימים האחרונים. אחר כך העבירו את ההודעה למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי. ואם בסוף החבילה האמיתית באמת לא הגיעה, כדאי לבדוק מי יחזיר לכם את הכסף על חבילה שנעלמה, כי זה בדרך כלל לא הגורם ששלח לכם את ה-SMS.

עוד היום, שמרו בטלפון כסימנייה את אתר המעקב של חברת השילוח שאתם עובדים איתה הכי הרבה. בפעם הבאה שתגיע הודעה כזאת, הבדיקה תיקח פחות זמן מהלחיצה על הקישור.

הסבר על שיטות ההונאה מהסוג הזה ועל דרכי ההתגוננות מופיע בערך פישינג בוויקיפדיה.

יד
על הכותביובל דהן

אחרי שנים של עיסוק בשליחויות וקניות באינטרנט, אני כאן כדי לתרגם את זה לתוכן שימושי בשבילכם.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
אחרי שנים של עיסוק בשליחויות וקניות באינטרנט, אני כאן כדי לתרגם את זה לתוכן שימושי בשבילכם.
Back To Top
דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות